#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז. א בעי רב מנשיא בר גדא בכינוס חומשין מהו שיתכפר?<p dir=""rtl"">והאם מתכפר אדם בשבח הקדש {שלקח איל בסלע ושבח ושווה שתים (והיכן עוד נפק&quot;מ בסוגין)}? </p>"	"בכינוס חומשין הסתפק בין אם נאמר שמתכפר אדם בשבח הקדש שי&quot;ל שרק שם שטרח קמיה, ובין אם אין מתכפר שי&quot;ל שרק שם מפני דלא אפרשיה, ולא נפשט.<p dir=""rtl"">לגבי להתכפר בשבח הקדש, אם השקיע בו כסף לפטמו להשלים לב' סלעים ודאי שמתכפר שאין זה שבח הקדש, אם לא פטמו פשטו מהברייתא (לגר' רש&quot;י) דמתכפר ולר&quot;ג אינו מתכפר, ור' יוחנן פשט שמתכפר. [וכן אמר ר' יוחנן גבי ולד תודה, שאדם מתכפר בשבח הקדש (וע' במנחות עט: ששמואל חולק וסובר שאינו מתכפר)]. מכל מקום איתא בברייתא דצריך להשלים להקדש סלע שלא יאמרו איל בן סלע קרב. </p>"	כריתות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ב אלו ג' דברים שאל ר' אלעזר והתפלא ר' יוחנן שלאחר כמה שנים לא נודעה (לו) הלכה זו (שבח, נדחים והוזלו)?	"שאפשר להתכפר בשבח הקדש. שבעלי חיים נדחים. ובשניהם התפלא שהרי כבר אמרם וכיצד לא ידע ר' אלעזר<p dir=""rtl"">הוזלו טלאים בעולם שאל ר' אלעזר והתפלא ר' יוחנן שכמה שנים לא נשאלה שאלה זו בבית המדרש ופשט ר&quot;י ממה שאמר בשם רשב&quot;י שהטעם שלא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה שאם יוזלו טלאים יוכלו לקנותן ומזה שמענו שאפ' יוזלו שיעורם שתי סלעים. [קשה על טעמו של רשב&quot;י הנ&quot;ל מדוע אין קצבה לחטאת חלב ואשם הבא לבטלה (אשם נזיר).]</p>"	כריתות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: א האם אדם יכול להתכפר בבהמה או מעות שהפריש אביו, בבהמה או מעות שהפריש הוא על קרבן אחר. ומנין?	&quot;קרבנו&quot; משלו ולא מבהמה של אביו. &quot;קרבנו&quot; ולא ממעות שהפריש אביו אף שמגלח על נזירות אביו במעות שהפריש. &quot;קרבנו&quot; ולא מבהמה שהפריש על דבר אחד להביא לדבר אחר. &quot;קרבנו על חטאתו&quot;&nbsp;&nbsp;ולא ממעות שהפריש לדבר אחר, ואף שאם (בשוגג) הקריב מעל וכיפר, לכתחילה לא יקריב (ובמזיד אם הקריב לא מעל ולא כיפר &lt;תוספתא&gt;).	כריתות כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: ב האם מביאים מהקדש כשבה שעירה, מכשבה ושעירה עוף, מעוף עשירית האיפה, מעשירית האיפה עוף, מעוף כשבה ושעירה. ומנין?	"<p dir=""rtl"">מביאים. כתיב בבהמה ""מחטאתו"" שאם העני מביא ממה שהפריש לחטאתו, עוף.&nbsp;&nbsp;וכן בעוף כתיב ""מחטאתו"" שאם העני מביא עשירת האיפה ואף שאינה מיני דמים. כתיב בעשירית האיפה ""על חטאתו"" שאם העשיר מוסיף על חטאתו ומביא עוף או בהמה.</p>"	כריתות כז:		
